הארגון הלומד

בשיעור ניהול ידע האחרון למדנו על עקרונות הארגון הלומד. פיטר סנג'י, מחבר הספר "הארגון הלומד", מתאר ארגון כזה  כ"מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם". על פי סנג'י, ישנם חמישה גורמים התורמים יחדיו ללמידה משמעותית ונכונה.

להלן פירוט חמשת התחומים (דיסציפלינות):

1.       מיומנות אישית של העובדים:

ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. אנשים לומשים אינם מבטיחים ארגונים לומדים אך הכרחיים לקיומם. סנג'י מייחס משמעות רבה לקשר בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון.

כחלק ממיומנות אישית על העובדים לפתח חזון אישי (שונה מהחזון הארגוני אך באותו קו), שמירה על מתח יצירתי ( על מנת לדחוף באופן מתמיד למימוש החזון האישי) וכמובן למידה מתמדת בכדי לראות את המציאות בצורה ברורה יותר.

2.       מודלים מנטאליים:

תבניות קוגנטיביות הכוללות אוסף של הנחות והכללות שנרכשו במהלך העבודה בארגון ומשפיעות על הדרך שבה אנחנו מבינים את העולם. העובדים בארגון לומד עסוקים בבחינת המודלים המנטאליים שלהם באופן תמידי, על מנת לשמור על התאמתם למציאות.

דוגמא מוכרת לכך הינה סיפור "בגדי המלך החדשים"- האנשים היו בעלי דפוס חשיבה שבו לא ייתכן שהמלך הוא ערום, ולכן נתנו פרשנות מוטעה למציאות.

3.       חזון משותף:

החזון המשותף ממקד את העשייה בכיוון הרצוי ויוצר מסגרת לעשייה של הפרט. הרעיון הוא שכאשר ישנו חזון משותף העובדים יפעלו מתוך רצון והנעה פנימית. בספרו, סנג'י מדגיש כי על החזון להיות של כולם, לא של המנהיג או של המנהל הבכיר. חזון שנבנה במשותף וייתמך במטרה שהוצבה כארגון.

4.       למידה כקבוצה:
תחום זה הינו צעד חיוני של הארגון הלומד. הקבוצה היא יחידת הלימוד הבסיסית של הארגון הלומד, ותחום הלמידה של הקבוצה תלוי ביכולתם של חברי הקבוצה להניח הצידה את ההנחות הפנימיות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג.

5.       חשיבה מערכתית:

חשיבה מערכתית עוסקת בראיית השלם, ולא בטביעה בפרטים. דיסציפלינה זו היא זו המלכדת ומשלבת את כל הדיסציפלינות, והוגדרה כחשובה ביותר ולכן כותרת הספר נקראת "התחום החמישי". סנג'י טוען בספרו כי בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת, ובכך לפספס את עיקרון הארגון הלומד.