שווקי תחזית

בהמשך ל"חוכמת ההמונים", הנושא הנלמד בשבוע שעבר בקורס, למדנו השבוע על "שווקי תחזית".
הרעיון של חוכמת ההמונים מיושם בשוק העסקי, בפוליטיקה, בהימורים ועוד באמצעות "שווקי תחזית". שווקי תחזית או שווקי חיזוי הם כמו בורסות שבהן במקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות, וכמו בכל בורסה גם הפעם המטרה היא להרוויח. מחירי הדעות והתחזיות בשוק נעים בין 0 ל100, ורואים בהם כהסתברות להתממשות הדעה או התחזית.

שווקי החיזוי הוכיחו את עצמם פעם אחר פעם ובעקבות זאת השימוש בשווקי חיזוי בשוק העסקי תופס תאוצה כיום. ארגונים רבים מבצעים שווקי תחזית בקרב עובדיהם על מנת לבחון ביקוש למוצר, רמת ביצוע בפרויקט מסוים ועוד. גוגל משתמשים בשווקים אלו זאת בשנים האחרונות. הם חילקו לעובדיהם Goobles, כסף משחק איתו העובדים "מהמרים" על שאלות כמו: "האם על גוגל לפתוח משרד ברוסיה?" או "כמה משתמשים יהיו בGmail בסוף הרבעון?". את הGoobles שמרוויחים העובדים ניתן להמיר בפרסים.

בנוסף לשימוש בשווקי החיזוי בשוק העסקי, ישנו שימוש רחב בהם במסעי בחירות. מועמדים רבים רוצים לבחון את סיכויים בבחירות ולשם כך הם משתמשים בשווקים אלקטרוניים כמו IEM. IEM  (Iowa Electronics Markets) הינה בורסת חיזוי הנעזרת בהמונים בכדי לנבא תוצאות של בחירות- לנשיאות, לקונגרס ועוד. מחקר על ביצועי האתר ב-49 מערכות בחירות גילה כי תוצאותיו סטו רק ב1.37-3.43 אחוזים מתוצאות האמת.

רבים חוזרים ושואלים מה הצורך בשווקי חיזוי כשיש סקרים. התשובה לכך היא ששוק חיזוי פועל באופן שונה מסקר. בסקר אוספים נתונים באופן חד פעמי ממדגם מייצג ולעומת זאת שוק חיזוי מבוסס על תהליך מתמשך. בנוסף לכך, בסקרים המשתתפים נוטים להביע את העדפותיהם בעוד שבשווקי חיזוי המשתתפים יותר מתמקדים בהערכת תוצאת השאלה שנבדקה.

למרות ששווקי חיזוי הוכיחו את עצמם לאורך השנים, עדיין הרבה מפקפקים בטיב השיטה. השאלה העולה היא מדוע יש ליישם שווקי חיזוי כשיש דרכים פשוטות אחרות לאסוף מידע בארגון.  אכן, יש לשקול גם את חסרונות השיטה. ישנם מספר חסרונות לשיטה, לדוגמא, פעמים רבות קבוצת הנשאלים לא מהווה מדגם מייצג, עובדים בחברות עלולים ליצור מניפולציות למיניהן וישנם מקרים רבים שעובדים בוחרים להסתיר את האמת.