Choo Sense-Making KM model

המודל של choo פורסם ב1998. המודל מתמקד ביצירת משמעות (Sense-Making), יצירת ידע וכישורי קבלת החלטות. שלושת התהליכים הללו מקושרים ביניהם, ומהווים חלק משמעותי מיכולתו של ארגון ליצור ידע ומהתפתחותו של חזון הידע של ארגון ככלל. על פי צ'ו, הידע הארגוני מתגלה כאשר שלושת המצבים של שימוש במידע מחוברים זה לזה, כדי להוות רשת רחבה יותר של תהליכים שבאמצעותם הארגון בונה משמעויות משותפות לגבי מעשיו וזהותו. ידע מעניק יתרון מיוחד לארגון ומאפשר לו להבין ולחוש בצורה יותר טובה את הסביבה. ליבו של הארגון היודע הוא ניהול תהליכי מידע.

אפרט על כל אחד מהתהליכים:

• תהליך יצירת משמעות- תהליך זה מופעל על ידי שינוי בסביבה החיצונית. בתגובה לשינוי, חברי הארגון צריכים להבין את זרימת המידע החדש מהסביבה על מנת לבנות משמעויות משותפות המגדירות את מטרת הארגון. מטרת תהליך זה היא שהארגונים ישגשגו בסביבה דינמית ומורכבת באמצעות פעילויות של סיקור ופרשנות של מידע מתאים המאפשרים להם להבין שינויי מגמות ותרחישים שונים בעולם העסקי.
  
• תהליך יצירת ידע- תהליך זה מאפשר לארגון ליצור, לארגן ולעבד מידע על מנת ליצור ידע חדש באמצעות למידה ארגונית. באמצעות הידע החדש שנוצר הארגון יכול לפתח יכולות חדשות, ליצור שירותים ומוצרים חדשים ולשפר תהליכים. התהליך יכול להיתפס כהמרה של חוויות אישיות לידע באמצעות דיאלוג, שיח ושיתוף. בדרך כלל תהליך זה יקרה כאשר ארגון פוגש בעיה בה לא נתקל בעבר, ובכדי לסגור את פער הידע על מנת לפתור את הבעיה, על הארגון להתחיל בתהליך יצירת ידע. לטענת צ'ו, יצירת ידע תחזק את הארגון ואת יחסי הארגון עם ארגונים אחרים על ידי שיתוף ידע. בנוסף צ'ו גורס כי היכולות החדשות שהארגון רוכש על ידי יצירת ידע יובילו להחלטות מושכלות יותר של הארגון.
  
• תהליך קבלת החלטות- על הארגון לבחור את האופציה הטובה ביותר מבין אלה המתקבלים על הדעת, להציג אותה ולפעול על פי האסטרטגיה של הארגון. קבלת החלטות רציונלית לחלוטין כוללת זיהוי חלופות, הקרנת התוצאות של כל חלופה והערכת החלופות ותוצאותיהן בהתאם להעדפות או למטרות ידועות.