מוצרי ידע- Information Goods

השבוע בקורס ניהול ידע למדנו על כלכלת מידע. כחלק מנושא זה למדנו על מוצרי ידע. בחרתי להתמקד בנושא זה.

אז, מה זה אומר?

מוצרי ידע או מוצרי מידע הינם מוצרים שערכם מוגדר מהמידע שהם מכילים. לדוגמא, דיסק המכיל מוזיקה, DVD המכיל סרט וספר המכיל סיפור. במוצרים אלו החלק בעל הערך הוא זה שצריך לקרוא, לשמוע או לראות אותו, ובמקרים רבים הידע אותו הם מכילים משמש להפעלת מכשירים אחרים כמו מחשב למשל.
ישנם מוסדות רבים, שמטרתם היא לאפשר לאנשים להשכיר, לשכור או לשתף את מוצרים אלו, כגון ספריות, חנויות וידאו וחנויות ספרים משומשים.

תכונות המידע כמוצר

עולה השאלה איך ניתן לדעת שאתה רוצה לקנות מידע מסוים בלי לדעת מה הוא? הרי אם תדע מה המידע- יהיה כבר מאוחר מדי.

בכדי לענות על סוגיה זו מפיקי מוצרי הידע מציעים הזדמנויות לטעום מהמוצר. פרומו של סרט, תקציר של ספר, וגרסאות דמו של משחקי וידאו הם חלק מהמענה. דרך נוספת לענות על השאלה לעיל הינה לספק למומחים בתחום את המוצר, והם בתמורה יעלו ביקורת לרשת האינטרנט ולעוקביהם. בעיה מסוג זה מכונה לעיתים כ"בעיית הלימון".

מוצרי מידע הינם יקרים לייצור ראשוני אך ייצור העותקים של המוצר הוא זול מאוד. אולם כפי שהזכרתי מקודם, את מחירם של מוצרי המידע קובעים לפי תוכנם, ולא על פי הדרך בה התוכן מועבר. ספר ריק יכול לעלות גרושים אך ספר עם מידע חשוב יכול לעלות הון תועפות.

ישנה בעיה נוספת העולה מהפצת מוצרי ידע, קל מאוד להפיץ ולהעתיק מוצרים מסוג זה. כאשר אדם בוחר להפיק מוצר שכזה, עליו לקחת בחשבון את הקושי לשלוט על העתקה והפצה בלתי חוקית.

כלכלת ידע

ככל שעוברות השנים, יותר ויותר ארגונים מבינים את הערך הכלכלי של שימוש נכון במידע, ונושא זה בעליה מתמדת. המידע הופך לסחורה כלכלית עבור אותם ארגונים המנהלים בצורה טובה את הידע שלהם. נתונים ומידע שנוצרו לעיתים קרובות באמצעות הבנה של מידע אחר הופכים לנכס כלכלי מרכזי שעבורו משלמים ארגונים אחרים. מוצרי הידע משמשים להעברת המידע המדובר ולכן ערכם יכול להיות מוערך בסכום גבוה מאוד עבור אותם ארגונים הסוחרים בו.